הרבה פעמים אמהות אומרות לי: "גילי, הוא כזה קטן, הוא עוד לא עושה כלום חוץ מלישון ולאכול, למה לבוא לסדנה עכשיו? נחכה שהוא יתחיל להתהפך או לזחול". ואני תמיד מחייכת ועונה – דווקא עכשיו, כשכל העולם שלו (ושלך!) עוד נבנה, זה הזמן הכי מדויק להניח את היסודות.

ליווי התפתחותי מגיל חודש הוא לא "שיעור ספורט" לתינוקות. זו פגישה עם עצמך, עם הבייבי שלך ועם עוד נשים שנמצאות בדיוק באותה סירה.

אז למה זה כל כך חשוב לבוא מוקדם?

1. לבנות ביטחון (שלך!) מהרגע הראשון בשבועות הראשונים הכל מרגיש כמו סימן שאלה אחד גדול. "למה הוא בוכה?", "איך כדאי להחזיק אותו?", "האם הוא שוכב מספיק על הבטן?". בסדנה את מקבלת תשובות, כלים פרקטיים ובעיקר את הביטחון שאת עושה עבודה מדהימה. כשיש לך ארגז כלים בידיים, רמת הסטרס יורדת – והבייבי מרגיש את זה מיד.
2. להניח את התשתית הנכונה התפתחות היא כמו בניין – אם היסודות חזקים, הכל נבנה בקלות יותר. בגיל חודש אנחנו עובדים על המנחים הנכונים, על חיזוק חגורת הכתפיים, על ויסות חושי ועל המעברים הקטנים שבסוף יובילו להתהפכות ולזחילה. כשאנחנו מתחילים מוקדם, אנחנו מונעים "עכבות" קטנות עוד לפני שהן נוצרות.
3. שעה וחצי של זמן איכות נקי מהסחות דעת בבית תמיד יש כביסה, כלים, טלפונים ומשימות. בסדנה זה רק את והוא. שעה וחצי של מבט בעיניים, מגע מכיל, שירים ותנועה. זה זמן שמאפשר לנו באמת להיכנס לעומק, לתרגל בנחת ולתת לבייבי את המרחב שהוא צריך כדי לחקור. זה הזמן שבו הקשר (הבונדינג) ביניכם מתהדק והוא מרגיש הכי בטוח בעולם.
4. כי את לא לבד (וזה קריטי!) החופשת לידה יכולה להיות בודדה לפעמים. היציאה מהבית בגיל חודש, המפגש עם אמהות אחרות שחוו לילה לבן בדיוק כמוך, והידיעה שיש מישהי מקצועית שרואה אתכם ומלווה אתכם – זה אוויר לנשימה.

לסיכום שלי…

אל תחכי שהתינוק "יתחיל לעשות דברים". הוא כבר עושה – הוא גדל, הוא לומד אותך והוא בונה את מערכת העצבים שלו בכל רגע. בואי לקבל את הכלים שיעזרו לכם לעבור את החודשים הראשונים האלו ברוגע, בשמחה ובביטחון.

אני מחכה לכם, בואו נתחיל את המסע הזה יחד מההתחלה.